חינוך כלבים להתנהגות נכונה בבית – קשה?

כולנו היינו שם! הכלב שלכם רץ סביב עצמו כמו משוגע ושוב דבר, שאתם עושים או אומרים, אינו משפיע. פעמים רבות כלבים בלתי נשלטים בבית מוצאים החוצה.
הוצאת כלבים מהבית אינה פותרת את הבעיה, היא רק דוחה את ההתרגשות עד שמכניסים אותם שוב לבית.
כלבים הם חיות חברתיות, הם הכי מוצלחים באינטראקציה חברתית ובד”כ הכי מאושרים כשמשתפים אותם בפעילויות היומיומיות שלנו, בני האדם.
בידוד הכלב באופן מתמיד בחצר (או לתקופות ארוכות) עלול להוביל לכלב בעל כמיהה לחברה.
מתן תשומת לב לכלב שבודד חברתית ( או הכנסתו לתוך הבית) עלול להגביר התנהגות בלתי רצויה.

אילוף הכלב לביצוע פקודות של בעליו יביא לשליטה בכלב, ביסוס מנהיגות ואפשרות ליהנות ממנו גם בבית.
אחת הפקודות החשובות ביותר שמומלץ ללמד את הכלב היא “ארצה למקום”. ניתן ללמד, ללמוד, ולבצע את הפקודה מגיל מאוד צעיר. זה יכול למנוע בידוד הכלב מחוץ לבית ולבסס מנהיגות ושליטה של הבעלים. ניתן ללמד את הפקודה אפילו לפני הפקודה “שב” והיא תסייע בביסוס הקשר ביניכם לבין הכלב.

הפקודה נלמדת בקלות רבה בגיל צעיר, אבל אפילו כלבים בוגרים יכולים ללמוד דברים חדשים!
תתחילו ללמד את הכלב שלכם את הפקודע “ארצה למקום” כבר היום.
אם יש לכם גור, אתם יכולים להתחיל ללמדו בגיל 8-10 שבועות. בחרו מקום קבוע בבית שבו תמוקם השמיכה או המיטה של כלבכם. אם הוא זז נסו להשאיר אותו במקומו עם עצם לעיסה, עד שהוא נרגע.

גור אנרגטי יקום מהר ואולי ינסה לנשוך או לנגוס אתכם בזמן שאתם מחזיקים אותו בעדינות במקום. בדרך כלל, ניתן להרגיעו בהנחת ידכם בעדינות השכמה. חשוב לא להגביר את האינסטינקטים ההגנתיים הטבעיים של הגור.
כשמניחים את היד על השכמה של הגור יש לתת את הפקודה “ארצה” בקול עדין, חזק, ונעים. אל תהיו יותר מדי “פוצי-מוצי” אתו (למרות שהוא ייראה מאוד חמוד). אנו עוסקים בלימוד פקודה, לא במשחקי אהבה.
אם תהיו רכים מדי, הגור יתקשה לשלוט בעצמו וזה בעצם מה שהפקודה “ארצה למקום” מנסה ללמד. חשוב גם לא להפחיד את הגור במתן הפקודה בצעקות או בהחזקתו בקשיחות במקום. כשהכלב זז, חזקו את התפיסה שלכם (בעדינות אבל בבירור) ואמרו “ארצה” עד שיירגע. כשהכלב נרגע, אמרו: “יופי” ושחררו את האחיזה בו.
כל פעם שהגור מנסה לקום, חזקו את התפיסה שלכם וחזרו על הפקודה. אין להיכנס לעימות עם הגור. חשוב שהגור יהיה רגוע לפני שאתם מתחילים ללמד את הפקודה. חזרו על הפקודה “ארצה” עד שהגור נרגע. אם יש לכם שיער ארוך או שרוולים ארוכים, וודאו שאתם לא מדגדגים את הגור! נסו בהדרגה להגיע לעשרים שניות של רביצה רצופה. בפעמים הראשונות, די בשלוש עד חמש שניות של רביצה במצב “ארצה”. בסיום הרביצה יש לשחרר את הגור תוך כדי שבחים ותגמול.

בצעו את האימון שלוש פעמים ביום, בזמנים שסביר יותר שהגור ישתף פעולה.
אל תבדקו את ביצוע הפקודה במשך מספר חודשים, אלא רק לאחר שהגעתם לשלב שהכלב יירגע בעקביות, כשאתם מנסה להרגיע אותו. ישנם כלבים וגורים שמגיבים טוב לכך שמחזיקים אותם בעדינות, ואחרים אינם נרגעים. הדרך הקלה ביותר להתמודד עם כלב שלא נרגע, היא לתרגל את הפקודה כאשר הכלב נח ממילא. כשמלמדים פקודה חדשה, יש לשאוף להקל על הכלב להצליח.
אם הכלב שלכם היפראקטיבי במיוחד ואינו נח, אתם צריכים להיות מוכנים פיזית ונפשית לניסיון הראשון שלכם. השתדלו להגיע למצב שאתם יכולים להחזיק את הכלב בעדינות במצב של “ארצה” לפחות מספר שניות. אם תתחילו את האילוף במתן הפקודה: “ארצה” ותתנו לכלב לצאת ממצב זה, אתם בעצם מלמדים אותו משחק כיפי חדש! יש לעבוד עם הכלב כשהוא עייף ורגוע.

אם אתם מלמדים כלב בוגר את הפקודה “ארצה למקום”, השיטה דומה אבל יש להכיר את אופי הכלב, לפני שאתם מנסים את הפקודה. אם הכלב שלכם ידוע כהגנתי מאוד, או אם אתם חוששים שיש סיכוי שהכלב יתקוף אתכם, אין לנסות את הפקודה “למקום”. יש לפנות לעזרה מקצועית.
אם הכלב מוכן לבצע פקודת “ארצה” רוב הסיכויים שתוכלו ללמד אותו את הפקודה “ארצה למקום” בקלות. לאחר שהורדתם את הכלב למצב “ארצה”, החזיקו אותו בעדינות וחזרו על הפקודה במשך שלוש עד עשרים שניות רצופות. יש לשחרר את הכלב לפני שהוא רוצה לזוז או לקום קודם. תתחילו עם שלוש עד חמש שניות והגדילו את משך הזמן בהדרגה. כשאתם משחררים את הכלב, שבחו אותו מאוד.
אם הכלב שלכם לא מבצע את הפקודה “ארצה”, אתם יכולים להתחיל ללמד את הפקודה: “למקום” כשהכלב במנוחה ורגוע.
ניתן לאלף את הגור או את הכלב לבצע את הפקודה בכל צורה שנראית לכם מתאימה. למשל, אם תגידו את הפקודה: “ארצה”, האם אתם רוצים שהכלב ישכב על הגב? יתכן, אבל השימוש הפרקטי יותר הוא להירגע, לשכב, או לשכב ללא תנועה. הכלבים שלי יודעים לבצע הפקודה על כל היבטיה. אם הם מסתובבים ומשתוללים במקום או בזמן הלא נכון אני נותן את הפקודה: “ארצה” והם מפסיקים את מה שהם עושים ועוברים לרביצה רגועה. הכלבים שלי יודעים שזאת פקודה “ללא שחרור”, כלומר הם יכולים לשחק שוב בשקט אם הם רוצים (למרות שלעתים זה מוביל שוב לפקודת “ארצה”).
אם הכלבים מגיעים למקום חדש ומתחילים ללכת הלוך ושוב, אני יכול לתת את הפקודה “ארצה” והם ישכבו ויפסיקו את ההליכה.

באופן מפתיע, גיליתי שהפקודה עובדת טוב בכלבים ביישנים או פחדניים. כשכלב פוחד, הרגעה ואמירה “זה בסדר” משבחת אותו על הפחד ומחמירה אותו. בעזרת הפקודה “ארצה למקום” אנו יכולים לגרום לכלבים פחדניים להפסיק לפחוד או להקטין את החרדה שלהם.
מתן הפקודה כשהכלב שוכב על שולחן הווטרינר יעיל ביותר למתן טיפול אפקטיבי. הכלב שלי, זיקו, רובץ על שולחן הטיפולים רגוע לחלוטין. הוא יודע שעליו להישאר רגוע עד שאני משחרר אותו.